סיכום מחקרי הערכה שיעור ביחד - יולי 2015

לאורך שנתיים וחצי שנותיה של התכנית שיעור ביחד אנו מלווים אותה בתהליכי הערכה צמודים, חיצוניים ופנימיים. תובנות המחקרים ובפרט המימצאים המפורטים והספציפיים, מאפשרים לנו לדייק את התכנית ולהבין היכן נוכל למקסם את תועלותיה: סוג הכיתות, גילאים, אפיון המורים, אפיון המתנדבים, הדגשים בליווי, תהליכי הכשרה ועוד.


- 2013 הערכה מעצבת שיעור ביחד (פילוט), ד"ר עדי לוי-ורד תשקיף
- 2014 מחקר הערכה מעצבת שיעור ביחד (בתום שנת פעילות מלאה ראשונה), ד"ר עדי לוי-ורד תשקיף
- 2015 בשנת הלימודים תשע"ה מהווה התכנית פלטפורמה ללמידה ולהערכה מטעם משרד החינוך לבדיקת התהליך המיטבי והמודלים הפדגוגיים הרצויים בשילוב תומכי הוראה במערכת החינוך. המחקר נערך ע"י מחלקת ההערכה של המכון לחינוך דמוקרטי בסמינר הקיבוצים, בניהולה של ד"ר יעל שטימברג. במסגרת המחקר שכלל ספרות מקצועית ומודלים בעולם, נערכו תצפיות בכיתות ובמפגשי מורים ומתנדבים; רואיינו לעומק גורמים מנהלים, מורים ומתנדבים, ובעלי תפקידי רוחב נוספים ממערכת החינוך היכולים לתאר את החוויה או לספר על תפיסתם את המודלים המיטביים ל"שני בכיתה" ולשיתוף הפעולה הנדרש בין מורה לתומך הוראה; והועברו שאלונים מפורטים למורים ולמתנדבים. תוצאות המחקר צפויים להתפרסם לקראת סוף שנת 2015.


להלן בקצרה תוצאות תהליכי ההערכה שנערכו עד כה:

סיכום ממצאי מחקר הערכה מלווה תשע"ד - ד"ר עדי לוי-ורד מחברת תשקיף (להלן בהרחבה)

 בעקבות התכנית חלה עליה בתחושת המסוגלות העצמית של התלמידים במקצועות הריאליים ובמוטיבציה שלהם; ושני שליש מהם דיווחו כי הפרויקט תרם לעלייה בהישגיהם. המורים תיארו אף הם עליה במוטיבציית התלמידים ובהישגיהם לצד קשרי עמיתות אמיצים שנוצרו ביניהם לבין המתנדבים. מחויבות המתנדבים ונכונותם של המורים לשיתוף פעולה עלו על הציפיות והשפיעו רבות הן על התלמידים והן על המורים, כפי שהעידו המורים.

השפעת המתנדבים נגעה באספקטים מגוונים של ההוראה והלמידה, ולגביהם קיימת תמימות דעים בכל תהליכי ההערכה שנעשו בשנתיים האחרונות: הטמעת חומר הלימודים - הכפלת תשומת הלב לתלמידים, עבודה בקבוצות, חשיפת התלמידים לתהליך חשיבה נוסף; רלבנטיות - שילוב תכנים רלבנטיים מהתעשייה אל המרחב הכיתתי מה שתרם להבנת ההקשר הרחב של המקצוע, ולמוטיבציה של התלמידים; תמיכה במורה - המתנדבים כשותפים בשיח ההוראה לגבי התלמידים והמורים עצמם; נגישות של תלמידים לעזרה של מבוגר, מענה פרטני לתלמיד, יחס אישי – סיוע משמעותי תלמיד ולמורה; תמיכה רגשית - המתנדב, כחיצוני למערכת, מהווה עבור חלק מהתלמידים אוזן קשבת, דמות בוגרת לא שיפוטית, שלעתים מקלה על התלמידים בהצגת קשייהם, ולעתים מעין "גשר" בין ה"מערכת" לבין התלמיד; עבודה בקבוצות – חלוקת הכתה לפי העדפת המורה.

בחירה, שיפור הישגים ומניעת נשירה (שיחות עומק עם המורים, יוני 2015)
אחד האתגרים המשמעותיים בתהליכי ההערכה הוא הנסיון לכמת את ההצלחה מבחינת מניעת נשירה, בחירת מגמה מוגברת או שיפור הישגים. החלוקה בין שלוש הקטגוריות האלו היא סוביקטיבית ותלוית גישה של בי"ס (לדוגמא האם שיפור הישגים שהוא תנאי להישארות במגמה יוגדר כשיפור הישגים או כמניעת נשירה או כבחירת התלמיד להמשיך ב 5 יח"ל). במחקר נערך באמצעות שיחות עומק עם כל המורים בתום שנת הפעילות.

המורים מדברים רבות על פרמטרים נוספים בהם העלאת מוטיבציה והעלאת תחושת המסוגלות, שלא כומתו כאן.

23% מהתלמידים בחרו מגמה, שיפרו הישגים או נמנעה נשירתם בזכות תומכי ההוראה, לפי עדויותיהם של 86 מורים שהיו מוכנים לכמת את ההישגים. רק ארבעה מהם אמרו שתומך ההוראה לא סייע כלל למטרות אלו.
19 מורים העידו כי סייעו אך לא יכולים היו לכמת מספרית. המידגם אינו כולל כיתות בהן השתתפו תומכי הוראה לתקופה קצרה משנה.

לאה פפה, רכזת מתמטיקה, צייטלין ת"א:
"בכל הכיתות שבהן היו מתנדבים לא היתה נשירה זו השנה הראשונה, ותמיד יש נשירה - זו ממש מתנה."
רונן לוזון, מנהל עתיד ראש העין:
"הרבה תלמידים מתחילים 5 יח"ל בכתה ז' ועד י"ב נשארים בודדים. חיפשנו כח עזר, שיחזק את התלמידים וההשרדות שלהם תהיה אפילו עד קו הסיום. תרומה מדהימה, בשנה הזאת אין נשירה מהקבוצות שעובדות."

מעבר לתוצאה יפה זו בשנה שניה של תכנית כה חדשנית, חשוב להבין שמדובר על נתונים המציגים תמונה חלקית בלבד ועל תוצאות השפעה מינימאליות בלבד. העובדה שמורים מתייחסים ל 23% מהתלמידים בתכנית כמי שהושפעו, כתשובה לשאלה ישירה על שינוי מאלו שהגדרנו וקשור לתומך ההוראה, איננה מקטינה את יתר ההשפעות עליהם דיברו המורים שלא בצורה כמותית: תרגול אפקטיבי, יחס אישי לתלמידים, העשרה, אוירה יותר טובה בכתה, העלאת מוטיבציה, תמיכה במורה ועוד. בבקשה לכמת תוצרים, לא נכללו השפעות על כלל הכיתה.

מחויבות ורצון להמשיך (2015)
המורים העידו כי מחויבות המתנדבים ונכונותם של המורים לשיתוף פעולה עלו על הציפיות והשפיעו רבות הן על התלמידים והן על המורים. רוב המתנדבים והמורים מעוניינים להמשיך שנה נוספת.

אחוז ניכר מהמתנדבים הביע נכונות להמשיך עם אותו המורה 62%-38% (רוצים/אולי)
אחוז ניכר מהמורים הביע נכונות להמשיך עם אותו מתנדב 66%-47% (רוצים/אולי)

סיכום מימצאים עיקריים ממחקר פנימי לגבי תומכי ההוראה של אינטל תשע"ה
(נסמך על תהליכי הליווי וראיונות עומק עם המורים)

1. המודלים של שיתוף הפעולה בין המורה לתומך ההוראה בכיתה – המימצאים תואמים המחקר מתשע"ד. במודלים הנפוצים היו תרגול שמבחינת המורים זו אחת הדרכים האפקטיביות להטמיע את החומר הנלמד, ובפרט בכיתות גדולות; עבודה יעודית עם קבוצת תלמידים בתוך הכיתה - לרוב עם קבוצה מתקשה או מתנדנדת שאין וודאות לגבי יכולתם להישאר בכיתה ברמה הגבוהה (עקב פערי ידע, העדרויות, חוסר מוטיבציה או חוסר בטחון); מודלים נוספים היו הרצאות העשרה שהעבירו המתנדבים; ימי ריכוז לקראת מבחנים ובגרויות; השתתפות בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית ומתן מענה לבעיות בשיעורי הבית; החלפת המורה.
2. התחומים בהם הפיקו התלמידים תועלת – רוב המורים דיווחו על הגברת כמות התרגול והגברת היחס האישי לתלמידים, על הגברת המוטיבציה בקרב התלמידים - לדבריהם עצם נוכחותו של המתנדב בכיתה והשיח האישי גרם לתלמידים לרצות יותר להצליח; ועל הנגישות שקיבלו התלמידים לדמות מבוגר שיכולה לתרום להם, אותה ציינו המורים כתועלת משמעותית עבור התלמידים – המתנדב כמקור ידע ועזרה נגישים יותר; תחומים נוספים היו: שיפור הישגי התלמידים , הגברת תחושת המסוגלות בקרב התלמידים, חיבור התוכן הנלמד בשיעור לעולם העבודה, ומתן הסברים ותשובות בדרך אחרת מזו של המורה, מה שאיפשר לתלמידים לבחור את הדרך המתאימה להם להבנת החומר ולפתרון השאלות.
3. התחומים בהם הפיקו המורים תועלת - רבים מהמורים התייחסו לכך שנוכחותו של המתנדב עזרה להם במספר תחומים: האפשרות להגיע ליותר תלמידים ולתת יחס אישי; האפשרות להוסיף שעות תרגול שכן בשילוב אדם נוסף התרגול באופן משמעותי אפקטיבי יותר; נוכחותו גרמה להם להתכונן יותר טוב לשיעור ולבקש משוב בסיומו; לעתים ראו תלמידים באור שונה ממה שראו אותם קודם בעקבות חוות דעתו של תומך ההוראה; קיומו של אדם נוסף להתייעץ איתו לגבי אופן ההוראה ולגבי קשיים של תלמידים. הכנסת טכנולוגיות לכיתה להמחשת החומר הנלמד וקישור המתמטיקה ליומיום.
4. תחומי ההשפעה הפוטנציאלית של תומכי ההוראה - שיפור הישגים; עליה במוטיבציה של התלמידים; קידום תלמידים חלשים כדי לאפשר להם להתמיד במגמה; מניעת נשירה של תלמידים; מתן הסבר נוסף ע"י המתנדב; נוכחותו של תומך הוראה שאוהב את המקצוע ועוסק בו יכולה לעורר אהבה למקצוע בקרב התלמידים; נוכחותו של התומך כמתנדב הינה גורם מעורר השראה בקרב התלמידים.
5. תרומת המיזם ושביעות רצון המורים
א. האם היו ממליצים להמשיך במיזם – 4.6 (מתוך 5) . עולה באופן גורף כי היו ממליצים להמשיך עם תכנית תומכי ההוראה. למורים שהשתתפו ברורה התועלת הרבה בשילוב גורם נוסף בכיתה והעובדה שאותו אדם הוא מתנדב טובה אף יותר. אין זה מובן מאליו שזוהי תפיסתם של המורים בפרט לאור העובדה שכאשר אנו פונים אליהם בהצעה לשלב תומך הוראה בכיתתם ישנם חששות והתנגדויות.
ב. האם היו רוצים להמשיך במיזם באופן אישי – 4.6 (מתוך 5)
ג. עד כמה תרם המיזם לתלמידים – 4.3 (מתוך 5). להערכתנו הפער בין הציון שנתנו המורים לתכנית לבין הציון שנתנו לתועלת שהפיקו התלמידים נובע מתחושתם שלא מיצו את פוטנציאל התכנית ולא עלה בידם לתעל את המתנדב שהיה איתם למקסימום.
ד. עד כמה תרם המיזם למורה – 3.8 (מתוך 5) - מפתיעות לטובה להערכתנו תשובות המורים לשאלה זו, עקב ניסיוננו, ונסיון אחרים, שמורים אינם ממהרים להעיד על עזרה עבור עצמם ומרגישים נוח יותר להעיד על עזרה עבור התלמידים. להערכתנו העובדה שמדובר במיזם שפונה לקידום ההוראה, כאשר הקשר עם המורים הוא הכרחי, היא שגרמה גם למורים להסתכל על התומך כמי שתומך ומסייע גם להם.

"מורה יכול להיות תפקיד מאוד בודד. תפקיד מסובך. בזכות השיתוף עם המתנדב הופך התפקיד ללא בודד" (מורה)

6. 22% מניעת נשירה, בחירה במגמה/מסלול מוגבר ושיפור הישגים

המדידה נעשתה באמצעות שיחות עומק עם המורים במחצית חודש יוני 2015 ולפי עדויותיהם.

שיעור ביחד - מחקר הערכה מעצבת בתום השנה הראשונה להפעלתו
ד"ר עדי לוי-ורד, תשקיף (נובמבר 2014)
תקציר מנהלים

מיזם שיעור ביחד, ביוזמה ובמימון ראשוני של קרן טראמפ, ובניהול עמותת שיעור אחר, הוא חלק ממארג של מאמצים להניע שיפור בהישגי החינוך בישראל בתחומי המתמטיקה והמדעים, באמצעות השקעה בהוראה איכותית. המיזם פותח בשיתוף אנשי חינוך ואנשי תעשיה, בהתבסס על הניסיון של עמותת שיעור אחר המתמחה בהפעלת אנשי מקצוע כמתנדבים במערכת החינוך.

מטרת המיזם לקדם ולעודד תלמידים להתעניין, לבחור ולהצליח במקצועות אלו, תוך השפעה ייחודית על אופן ואיכות ההוראה, באמצעות שילוב מובנה ואפקטיבי של עובדי התעשייה המתקדמת, הסקטור הפיננסי והאקדמיה, כתומכי הוראה.

הדו"ח המוצג הינו דו"ח להערכה פעילות הפרויקט בשנת תשע"ד, השנה הראשונה להפעלתו המלאה (לאחר פיילוט של מספר חודשים שנערך בשנת תשע"ג). ההערכה בוצעה על ידי גורם חיצוני מומחה, העוסק בהערכת תכניות חינוכיות (חברת 'תשקיף', ד"ר עדי לוי-ורד), ואשר מלווה את המיזם כבר משלבי פיתוחו הראשוניים.

המטרות העיקריות בהערכת הפרויקט הן: לבחון באופן שיטתי את מידת השגת המטרות, לבחון את מידת האפקטיביות של הפרויקט, ולשמש כאמצעי ללמידה, לעיצוב ולשיפור איכותו, בטרם יופעל שנה נוספת בהיקף רחב יותר. מטרה נוספת היא לבחון את הייתכנות, המהימנות והתקפות של ההערכה. הערכת הפרוייקט נבנתה על בסיס מערכת מימדים, כמותיים ואיכותניים, מעצבים ומסכמים, שפותחה במשותף עם מנהלי המיזם. ההערכה באה לבחון את האופן בו פועל הפרויקט, ללמוד על תרומתו לקהלי היעד השונים (תלמידים, מורים, מתנדבים...) ולאתר את נקודות החוזק ואת הנקודות לשיפור.

בתשע"ד פעל הפרויקט ב- 18 בת"ס (42 כיתות) בבעלות רשתות אורט, עמל, אמי"ת ורשותיים, ובפריסה של 15 ישובים (מכרמיאל בצפון ועד לירושלים). בפרויקט השתתפו 42 מתנדבים, 42 מורים, וכ- 1,050 תלמידים (כיתות ח'-י"א). רוב המתנדבים תמכו במקצוע המתמטיקה וכרבע במדעים (פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב). בכל בי"ס - בין מתנדב לחמישה.

נתוני הערכה נאספו מאוכלוסיית המתנדבים, המורים והתלמידים ואף מאוכלוסיות נוספות כגון מנהלי בתי הספר ומנהלי הפרויקט. כלי ההערכה ששימשו להערכת הפרויקט היו מגוונים וכללו מבחר שאלונים שפותחו במיוחד לצורכי ההערכה הנוכחית, כמו גם תצפיות, מסמכים וראיונות. במטרה לעמוד על השינוי שחל בעקבות התכנית ולנטרל כמה שניתן משתנים מתערבים, הועברו שאלונים הן לפני תחילת התכנית והן בסיומה (מערך PRE-POST).

מהנתונים הרבים המוצגים בדו"ח משתמע הערך המוסף של המתנדב, אשר נוכחותו מעצימה את התלמידים מבחינה לימודית ורגשית, ומשמשת ככלי עזר בעל ערך רב למורים. מחויבות המתנדבים ונכונותם של המורים לשיתוף פעולה עלו על הציפיות. נראה כי כניסתם של המתנדבים כ'תומכי הוראה' הניבה תוצאות רצויות וחיוביות באספקטים מגוונים של הלמידה וההוראה, כגון:

הטמעה – בכיתות ניתן דגש רב יותר לתרגול בתוך הכיתה, שכן שילובו של המתנדב איפשר הכפלת תשומת הלב לתלמידים במהלך תרגול. בעיני המתנדבים, תרומתם באה לידי ביטוי באופן המשמעותי ביותר בעת התרגול בכיתה. זאת משום שבזמן התרגול המתנדב והמורה יכלו להתייחס לכל תלמיד ברמה האישית, לסייע באופן דיפרנציאלי בהתאם לצורך, לאפשר פתיחות לשאלות ולחוסר הבנה, ולייצר אוירה של למידה והצלחה. כמו כן, נערך שילוב מעניין של תהליך חשיבה מובנה שהונחה על ידי המורה, לצד תהליך של חשיבה אינטואיטיבית והצגת אסטרטגיות שונות לפתרון בעיות שהוצגו על ידי תומכי ההוראה. חלק מהמתנדבים (אם כי עדיין לא מספיק) הביאו תכנים רלבנטיים מהתעשייה אל המרחב הכיתתי מה שתרם להבנת ההקשר הרחב של המקצוע, ולמוטיבציה של התלמידים.
תמיכה במורה – במקרים מסוימים הפכו המתנדבים לשותפים משמעותיים בתהליך החשיבה לגבי נושאים ותהליכים בהוראה, ובכלל זה התייעצות קונקרטית לגבי תלמידים בכיתה, יכולותיהם והקשיים שלהם.
מענה פרטני לתלמיד – תומך הוראה הוא דמות נוספת המעניקה יחס אישי לתלמיד, הן בכיתה (ישיבה לצד מתקשים במהלך הקניה, תירגול פרטני) ולעיתים אף במענה לקבוצות למידה ברשתות חברתיות (פייסבוק, וואטסאפ). ייתכן ועצם העובדה שלתומך יש שפה, סגנון ודרך חשיבה שונה לפתרון הבעיה, היא זו שיכולה לעשות את ההבדל עבור התלמיד. בנוסף, המתנדב, שאיננו המורה, מהווה עבור חלק מהתלמידים דמות בוגרת לא שיפוטית, לא-פורמאלית, דמות חברית ולעיתים אף דמות לחיקוי.

ממצאי ההערכה מצביעים על מספר מאפיינים הייחודיים לדמות המתנדב, המבדילים אותו מדמותו של המורה. ממצאים אלה מעצימים ייחודיותו ואת תרומתו הייחודית של פרויקט זה.

שביעות הרצון הכללית מהפרויקט הייתה רבה מאד. רובם המכריע של התלמידים, המתנדבים והמורים ממליצים להמשיך בהפעלת הפרויקט ואף להרחיבו ככל שניתן מבחינת כמות השיעורים וכמות המתנדבים.

סיכום הממצאים, מסקנות והמלצות

התייחסות כללית

הערכה כללית של פרויקט שיעור ביחד מציגה פרויקט ייחודי, איכותי ורב-מערכתי הנמצא בראשית דרכו ההתפתחותית – הן מבחינת היקפו והן מבחינת התועלת הצפויה ממנו. על אף שזוהי השנה הראשונה להפעלתו (לאחר פיילוט קצר בתשע"ג) – נראה כי תרומתו כבר מורגשת בקרב השותפים הרבים (התלמידים, המתנדבים, המורים, מנהלי בתי הספר, מנהלי הרשתות החינוכיות, מנהלי הפרויקט ומפתחי המיזם), ומידת העניין בו גוברת אף בקרב דמויות מפתח במשרד החינוך ובקהילה.

רוב השותפים תופסים את הפרויקט כמוצלח וחלקם אף כמוצלח מאוד. ממצאי ההערכה מצביעים על כך שהרוב המכריע של התלמידים, המתנדבים והמורים ממליצים להמשיך בהפעלת הפרויקט ואף להרחיבו ככל שניתן מבחינת כמות השעות אליהן נכנסים מתנדבים ומבחינת כמות המתנדבים שייכנסו לכיתות.

ייחודיותו של הפרויקט נבחנה בהקשר של תרומת המתנדב כתומך הוראה. אמנם נראה כי קיימת השפעה רבה כבר מעצם הימצאות דמות נוספת בכיתה (טכנית, שתי דמויות מסייעות במידה רבה יותר מדמות אחת), אולם, ממצאי ההערכה מצביעים על מספר מאפיינים הייחודיים לדמות המתנדב, המבדילים אותו מדמותו של המורה:

1. המתנדב נתפס על ידי חלק מהתלמידים כדמות 'חבר' או 'בן משפחה' (קשר בלתי-פורמאלי), ועל ידי חלק אחר כדמות לחיקוי, דמות מכובדת ודמות מצליחה;

2. התלמידים זקפו לזכות המתנדב תכונות אישיות יוצאות דופן (הכלה, אכפתיות, סבלנות, תמיכה, עידוד ועוד) המסייעות ללמידה בהיבט הרגשי (ידוע כי להיבט הרגשי משמעות רבה בשיפור ההיבט הקוגניטיבי). בנוסף חלקם ציינו את המוטיבציה הרבה שלו לסייע ולעזור להם;

3. המתנדב הראה לתלמידים ולמורה דרכים נוספות, אסטרטגיות אחרות והסתכלות מזוויות ראיה שונות – שלעיתים רבות סייעה מאוד ללמידה ולהוראה;

4. חלק מהמתנדבים ביצעו עבור התלמידים את הקישורים בין החומר הנלמד לביטויו האפשרי בחיי היום יום ובתעשייה, ועל ידי כך העלו את מידת הרלוונטיות של השיעור;

5. תלמידים רבים ציינו כי אחת התרומות המשמעותיות ביותר של הפרויקט היא קבלת יחס אישי בשיעור, בכלל, ומצד המתנדב, בפרט.

חשוב לציין כי עצם הכניסה של מתנדב בנוסף למורה, אפשרה ביצוע של תרגול משמעותי - אשר על פי שותפי הפרויקט הוא מרכיב מהותי בלמידה ובהבנה. בעיני המתנדבים, תרומתם באה לידי ביטוי באופן המשמעותי ביותר בעת התרגול בכיתה. זאת משום שבזמן התרגול המתנדב והמורה יכלו להתייחס לכל תלמיד ברמה האישית, לסייע באופן דיפרנציאלי בהתאם לצורך, לאפשר פתיחות לשאלות ולחוסר הבנה, ולייצר אוירה של למידה והצלחה.

מהנתונים הרבים המוצגים בדו"ח משתמע הערך המוסף של המתנדב, אשר נוכחותו מעצימה את התלמידים מבחינה לימודית ורגשית, ומשמשת ככלי עזר בעל ערך רב למורים בשגרה המורכבת של בית הספר. יש מורים המספרים אף על סיוע ברמה האישית ועל שינויים שהתחוללו בהם ובהוראה שלהם בעקבות כניסת המתנדב לשיעורים. תיאור הערך המוסף של המתנדב בעיני שותפי הפרויקט השונים, חוויות וסיפורי הצלחה, מוצגים באופן מפורט בדו"ח.

מעניין לראות את זוויות הראייה השונות של האוכלוסיות שהשתתפו בפרויקט (תלמידים, מתנדבים, מורים) ואת השונות באופן בו תופסת כל אוכלוסייה את הפרויקט ואת תרומתו (הכללית והספציפית). על אף שהמורים והמתנדבים נשאלו בדיוק לגבי אותם המדדים, ניתן לומר כי באופן כללי הערכת תרומת הפרויקט בעיני המורים (והתלמידים) גבוהה יותר מאשר בעיני המתנדבים. בנוסף, ניתן לראות הבדלים מבחינת תפיסת התרומה הספציפית של הפרויקט במימדים שונים, כפי שיוצג בהמשך סיכום זה. סביר להניח כי מעצם עמדתו, מיקומו ותפקידו של המתנדב, הוא חש ורואה דברים בצורה קצת שונה מאלו שרואה המורה ("דברים שרואים מכאן לא רואים משם"). בנוסף, ייתכן וניתן להסביר זאת על ידי הדרישות הגבוהות של המתנדבים מעצמם ומהאחרים, מחד, ומידת הצניעות שהם מגלים לפועלם, מנגד. גם הציפיות הגבוהות איתן מגיעים המתנדבים עשויות להעיב על מידת ההצלחה הנתפסת בעיניהם. בנוסף, סביר כי המורים התנסו בפרויקטים חינוכיים אחרים שהופעלו במסגרות העבודה שלהם, כך שייתכן וקל להם יותר לזהות תרומה משמעותית של פרויקט, כאשר היא קיימת.

מידת הצניעות אותה התבקשו המתנדבים לגלות במסגרת הפרויקט מעלה סוגיה מעניינת הנוגעת להצלחת הפרויקט. כלומר, אחד הרעיונות המרכזיים עליהם פותח ומושתת המיזם הוא להכניס למערכת החינוכית דמויות מעולם התעשייה והמדע שיתפסו על ידי התלמידים כמודל לחיקוי, במטרה להעצים בקרב התלמידים את הרצון לעסוק בעתיד במקצועות אלו. אולם, מידת הצניעות המתבקשת מהמתנדבים בכניסתם לכיתות למעשה שמה חסם כלשהו להשפעה פוטנציאלית זו. חשוב לדון בסוגיה ולראות אם ניתן להציע רעיונות כלשהם להתמודדות עימה.

התייחסות לתפוקות של הפרויקט
תרומת הפרויקט נבחנה בעיני שותפי הפרויקט השונים ובמגוון מימדים המתייחסים לשיעור עצמו ומעבר לו (עניין, הבנת החומר, יעילות, רלוונטיות וחיבור לעולמו של המתנדב, אסטרטגיות וזוויות ראייה חדשות, שינוי דפוסי הוראה, שיפור אינטראקציה מורה-תלמיד, הגברת מוטיבציה, מתן יחס אישי, שיפור בהישגים, שיפור במסוגלות העצמית ובעמדות כלפי המקצועות הריאליים).

בעיני התלמידים
שני שליש מהתלמידים דיווחו כי הפרויקט תרם להעלאת הישגיהם, ומחצית מאלו העידו כי נתרמו במידה רבה. נראה כי זוהי תרומה משמעותית של הפרויקט. תרומה חשובה נוספת של הפרויקט היא לעלייה בתחושת המסוגלות של התלמידים (מסוגלות עצמית במקצועות הריאליים). ממצא זה עלה מתוך הפער בין דירוגי התלמידים לפני הפרויקט לדירוגיהם אחרי הפרויקט בהיגד "אני מרגיש שאני מסוגל להצליח ב... (מתמטיקה /כימיה/פיסיקה/מדעי המחשב)". כאמור, תרומת הפרויקט בעיני התלמידים הורגשה גם ביחס האישי לו זכו בזמן השיעור (ולעיתים אף מחוצה לו), ובתמיכה הבלתי-פורמאלית והמכילה שהעניק המתנדב.

תרומה מסוימת הורגשה גם בשכיחות של העיסוק בפעילויות חקר בשיעור (בעיקר בקרב כיתות המדעים), שכן נמצאה עלייה בין דירוגי התלמידים טרם הפרויקט לדירוגיהם בסוף הפרויקט בהיגד זה. מומלץ להמשיך ולהעלות את העיסוק בפעילויות אלה בכמה שיותר כיתות המשתתפות בפרויקט.

כפי שניתן לראות בתרשים הבא, בכל יתר המימדים עליהם נשאלו, דיווחו מעל 50% מהתלמידים כי הפרויקט תרם להם במידה רבה או בינונית. ממצא זה מצביע על תרומה משמעותית לפרויקט חינוכי מעין זה.


מתוך מגוון המימדים המוצגים בתרשים, נראה כי התרומה הרבה ביותר הורגשה בקרב התלמידים במימד של יעילות השיעור – מבחינת תרגול רב שסייע להבין את החומר טוב יותר. אחרי מימד היעילות בלטה תרומת המתנדב במימדים של יצירת עניין והבנה בשיעור, ותרומה פחותה יותר הורגשה במימדים של הקניית אסטרטגיות חדשות וחיבור לעולמו האישי-מקצועי של המתנדב (אם כי במימדים אלו ניתן לראות הטרוגניות רבה יחסית בתשובות התלמידים). כדאי לחשוב כיצד ניתן להביא לידי כך שיותר תלמידים יחוו תרומה גם במימדים אלו.

בעיני המורים
כפי שניתן לראות בתרשים הבא, תרומה רבה ביותר (בפער משמעותי מיתר המימדים) ראו המורים במימד של הגברת המוטיבציה ללמידה! לאחר תרומת הפרויקט להגברת המוטיבציה הם ראו את תרומתו בשיפור הישגי התלמידים, ביצירת עניין, רלוונטיות וגיוון בשיעור ובהעצמת תחושת המסוגלות של התלמידים. גם במימד היחס האישי דיווחו המורים על תרומה נכבדת לפרויקט, אם כי נמוכה מאלה שצוינו עד כה. תרומה בינונית ראו המורים במימד של שיפור הלמידה (מימד שהיה הבולט ביותר בדיווחי המתנדבים). תרומה נמוכה יחסית ראו המורים במימדים של שינוי דפוסי הוראה ושיפור אינטראקציה מורה-תלמיד.


בעיני המתנדבים
כפי שניתן לראות בתרשים הבא, קיימים הבדלים במידת התרומה שחשו המתנדבים במימדים השונים שנבחנו, אולם, באופן כללי ניתן לדווח על תרומה רבה ומשמעותית שמדווחים המתנדבים ברוב המימדים. התרומה הרבה ביותר עליה מדווחים המתנדבים היא במימדים של שיפור הלמידה ויצירת עניין, רלוונטיות וגיוון בשיעור. תרומה מועטה יותר (אם כי עדיין גבוהה יחסית) ציינו המתנדבים במימדים של הגברת מוטיבציה ללמידה ושיפור האינטראקציה מורה-תלמיד, ולאחריה, הם התייחסו לתרומה של הפרויקט בשיפור ההבנה במשימות שונות, במתן יחס אישי ובשיפור הישגי התלמידים. תרומה נמוכה יחסית מצאו המתנדבים במימדים של שינוי דפוסי הוראה והגברת תחושת המסוגלות העצמית.


תפוקות הפרויקט בהקשר של עמדות כלפי לימודי המקצועות הריאליים

מבחינת תרומת הפרויקט לשיפור בעמדות התלמידים כלפי למידת המקצועות הריאליים, קשה בשלב זה לראות את ההשפעה, וזאת בנוסף לבעיות מסוימות במדגם שלא אפשרו לבצע בחינה שיטתית ומהימנה מספיק. עם זאת, נראה כי חל שינוי חיובי בעמדות התלמידים כלפי תרומת מקצועות אלו לעתידם. ניתן לומר זאת לאור עלייה שנצפתה בדירוגי התלמידים לפני ואחרי הפרויקט בהיגד "לימודי ה... [מתמטיקה/כימיה/פיסיקה/מדעי המחשב] יתרמו לי בעתיד".

מעניין לציין כי כ- 80% מהתלמידים מציינים את החשיבות הרבה שיש בעיניהם למקצועות הריאליים (הן לפני הפרויקט והן לאחריו), וזאת לעומת כ- 38% בלבד שמדווחים על הנאה רבה מלימודים אלו, ו- 15% בלבד שמסכימים במידה רבה כי הנושאים שהם לומדים קשורים לחיי היום יום שלהם. בנוסף, כפי שתואר לעיל, כ- 70% מהתלמידים מסכימים במידה רבה כי לימודי המקצועות הריאליים יתרמו להם בעתיד. חשוב להציג את הפער בין החשיבות הרבה שיש למקצועות אלה בעיני התלמידים לבין חוסר ההנאה מהלמידה וחוסר הרלוונטיות של השיעורים - ולבחון כיצד ניתן לצמצם פער זה. קיימת סבירות גבוהה כי לפרויקט זה פוטנציאל השפעה רב גם בהיבט הזה – שכן עיסוקם והתנסויותיהם היומיומיות של המתנדבים הן אלה שיכולות להוות תשתית להחדרת הרלוונטיות והעניין לשיעורים. לכן, כדאי להמשיך ולחשוב באילו דרכים ניתן ליצור השפעה משמעותית לכניסת המתנדב גם בהיבט זה. ייתכן ויש צורך להעביר את המסר וחשיבות העניין למורים, על מנת שיאפשרו למתנדבים לבוא לידי ביטוי דרך יישום והמחשה של החומר התיאורטי ה"יבש", ויצירת עניין במקצוע.